בעלי חיים ובני אדם – לחיות יחדיו כחברים

 רדהא בורנייה Radha Burnier

המאמר תורגם מהטור הקבוע "על מגדל השמירה" מתוך חוברת "התאוסופיסט", יולי 2006

ראדהא בורנייה הייתה הנשיאה הבינלאומית של האגודה התאוסופית .

עברית: ענת

עיתונים אחדים פרסמו מידע על "גן העדן" שנמצא בגיניאה החדשה, ובו מספר מדהים של יצורים שנחשבו לנכחדים, אך עודם קיימים באזורים הרריים והמיוערים שלו. אין זו ידיעה חדשותית סנסציונית שמגיעה מעיתונאים. זה דווח על ידי צוות מומחים, שסקרו את האזור ומצאו כארבעים סוגים חדשים, ומצפים לזהות עוד סוגים נוספים. אחד המדענים, שפי שצוטט בידיעה עיתונאית, אמר:

זו דוגמה למה שגיניאה החדשה כולה היתה לפני כחמשת אלפים שנה, כשלא היה צייד, לא השפעה של כריתת עצים ולא זיהום אוויר. נשארו מעט מאוד מקומות על כדור הארץ שבהם היתה כה מעט השפעה אנושית.

חוקר אחר הצהיר: "זה הכי קרוב לגן-העדן שתוכלו למצוא על כדור הארץ".

האוכלוסיה האנושית באותו אזור חם ולח היא קטנה ביותר ואף אחד לא התערב בחלק הפרימיטיבי המיוער הזה של המדינה. זה הוכח בכך שבעלי חיים רבים לא הפגינו שום פחד מן המדענים, שערכו את הסקר: "שני קיפודי-נמלים ארוכי-גב, יונק פרימיטיבי המטיל ביצים, הרשו למדענים להרימם ולקחתם אל המחנה שלהם כדי לחקור אותם". איזו התרגשות זו ודאי היתה למצוא את בית-האוצר הזה של אמא-טבע, ואיזה אסון יתרחש אם הפרסום ימשוך אנשים חמדנים אל גן-העדן הנפלא הזה ליצוריו של אלוהים. בבורניאו, שכמו גיניאה החדשה היא חלק מן הארכיפלג האינדונזי, יערות דומים שלא נגעו בהם נחרבו כדי להקים מטעי דקלים, והרבה זנים שהתגלו לא מזמן יישמדו, לדברי אנשי איכות הסביבה.

כשהעבירה הרצאה על "מקומו ותפקידו של האדם בטבע" (ראה התעוררי הודו, משנת 1997-8) אנני בזאנט דיברה על מקומו של האדם ותפקידו בטבע כפי שהם, וכפי שהיה עליהם להיות, שני דברים שונים. היא האמינה שתפקידה של האנושות, בהיותה בשלב יותר מפותח של האבולוציה, הוא לקחת אחריות על יצורים פחות מפותחים ולסייע להם להתקדם – כמובן בהתאם לתפישה של יעד סופי רוחני. "תחת הנחיה ישירה של המורים, האדם אחראי על האבולוציה היותר נמוכה של הפלנטה". הוא היה מעין מנחה או מפקח תחת ההירארכיה הרוחנית של העולם.

בין אם הקורא רוצה לקבל ולהתייחס לנקודת הראות של ד"ר בזאנט ובין אם לאו, יש להקדיש תשומת לב לעובדה שהאדם הוכח כאח בוגר שאינו מתייחס יפה אל צורות נחותות של ברואים, הפגין נטייה לנצל בעלי חיים, צמחים וכל דבר עלי אדמות לתועלתו, כשהוא מתעלם מן הצרכים ומן ההתפתחות שלהם, ומן האיזון של אמא-טבע.

כפי שנמצא לאחרונה בגיניאה החדשה, בעלי חיים הינם תמימים מטבעם, נותני אמון ואפילו רוחשי חיבה ומועילים. לדוגמה, כלבים רבים מפגינים איכויות אלה, אך בני אדם מצאו דרכים להחדיר מאפיינים אחרים לגזעים מסוימים של כלבים ושל יצורים אחרים, שכתוצאה מהם הם משתנים: הם נעשים חשדנים, אכזריים ועויינים לאדם. אנני בזאנט אומרת:

הוא כנראה לא הצליח להטביע את המגע האחרון של אכזריות בחיות הבר. הן לא יצודו לשם הציד אלא אם ירעבומוזר, שאהבת ההרג לשם הנאה צמחה עם מה שקרוי תרבות [ציביליזציה]. הפרא, אף אם נתייחס לטיפוסים הנמוכים ביותר שלו, אינו צד אלא כשהוא זקוק למזון.

תוצאת מנהגו של האדם להשפיל ולהתייחס רע אל בעלי חיים יכולה להיראות בכל העולם:

כל דבר שהיה יכול לאהוב אותנו בורח מאיתנו. כל הדברים בחורשות ובשדות וביערות ובג'ונגלים בורחים לשמע צעדי אדם. עדיין אנחנו שומעים על מעט מקומות בעולם ששם זה אינו קורה, וספנים מספרים לנו על יבשות חדשות שהם מבקרים, שבהן בעלי חיים תמימים מתקבצים סביבם, חופשיים מפחד וסקרניים.

כמאה שנים אחרי שאנני בזאנט אמרה דברים אלה, אדמה בתולה שכזאת, שבה יצורים חיים ללא פחד או אכזריות מוגזמת – הפחד מוליד אכזריות כמובן – נמצאה שוב בגיניאה החדשה, שהיא בעצמה דומה לגן-עדן.

לא רק שבעלי החיים מוכנים להתיידד עם האדם, אלא שלמרות האכזריות שנגרמה כנגדם ברחבי העולם, מטבעם הם גם מראים רצון להיות לעזר. לאחרונה סיפרו לי שבעיתון סן פרנסיסקו כרוניקל (מתאריך 15.12.2005) דווח על לוויתנית שהסתבכה ברשת מלכודות וחוטים שפצעו כל חלק מגופה, כשנאבקה כדי לצוף. דייג שראה זאת הודיע לקבוצת אנשי איכות הסביבה וקבוצת מצילים הגיעו. הדרך היחידה להצילה היתה לצלול ולהתיר את רשת החבלים מסביבה, מה שארך מספר שעות, והיה עלול להיות מסוכן למצילים. כשהיא שוחררה, הצוללנים אמרו שהיא שחתה במה שנראה כמעגלים שמחים, ואז חזרה אל כל אחד ואחד מן הצוללנים ונגעה בהם קלות, דחפה אותם בעדינות – היא הודתה להם! היו שאמרו שזו היתה החוויה היפה והמדהימה ביותר בחייהם.

דוגמאות רבות פחות דרמטיות אפשר לצטט על בעלי חיים שהפגינו הערכה, נאמנות ותכונות אחרות נוגעות ללב בקשרים שלהם עם בני אדם, שהם לעתים קרובות כה קשי-לב וכפויי-טובה. האין בני האדם צריכים לשקול מחדש, לאור הידע המודרני, את הקשר שלהם עם יצורים "נחותים" – בעלי חיים וצמחים?

בהרצאה שהוזכרה לעייל, ד"ר בזאנט גם מעירה על אנשים קדושים, שאותם כל היצורים החיים אוהבים ומתייחסים אליהם כאל חברים. אלה כוללים את פרנסיס הקדוש מאסיסי, יוגים הודים המהלכים בביטחון בג'ונגלים שורצי נחשים ונמרים וגם, ממש לאחרונה, הנזירים במקדש-הנמר במחוז קנצ'אנאבורי שבתאילנד, שאימצו שישה עשר נמרים, הצילו אותם כשאיבדו את אמותיהם כגורים. ההינדו, אחד מעיתוניה הראשיים של הודו, פרסם ב-19.4.2006 תמונה נוגעת ללב של נזיר אוהב שזרועותיו כרוכות סביב שני נמרים בוגרים, ועוד אחד עומד מולו. הם חיים בשלווה ובדידות, מה שהיה צריך להיות בכל מערכות היחסים שלנו.

הובאו לידיעתנו דרך פרסומי העיתונות גם מקרים רבים של בעלי חיים שסייעו או הצילו בעלי חיים ממין אחר. מקרה מתועד אחד הוא על היפופוטם תינוק שנסחף על ידי הצונאמי אל תוך נהר בקניה ונישא אל האוקיאנוס וחזרה אל החוף על גב גלי הענק. הוא נמצא על ידי שומרי היערות וחיי הבר, במצב מיובש, "משתוקק אל אמו האבודה". הם העבירו אותו אל פארק האלר [Haller Park] במומבאסה, שם התיידד עימו צב-ענק זכר שמשמעות שמו בשפת המקום (סוואהילית) הינה "הזקן". ההיפו הקטן, כששוחרר אל תוך השטח המגודר, צעד אל הצב, והשניים נעשו לצמד בלתי נפרד. אחד האקולוגים בפארק סיפר לאנשי סוכנות רויטרס: "אחרי שנסחף ואיבד את אמו, הוכה ההיפו בטראומה. הוא היה צריך למצוא מישהו שיהיה אם חלופית. למרבה המזל, הוא הגיע אל הצב וביסס עימו קשר חזק. הם שוחים, אוכלים וישנים יחדיו". קשרים כאלה מתקיימים אפילו בין חתולים לכלבים, שבדרך כלל נחשבים לאוייבים.

כתבה אחרת מתאילנד סיפרה על ידידות שנוצרה בין חתול בן שנה לבין קוף מבוגר בן ארבע, שנעשה לו לאם וחבר למשחקים. הם הורשו לחיות במקדש צפונית לבנגקוק, מפני שגם קופים וגם חתולים קודמו בברכה באופן מסורתי וקיבלו מזון במקדשים על ידי נזירים ומבקרים כאחד. יש שפע ידידויות כאלה, אך בדרך כלל איננו מוכנים להרחיב את מעגל הקרבה שלנו ולפתח רצון-טוב וחיבור אל אנשים ומינים שאינם דומים לנו.

הבה נעשה מאמץ להבין, שאנחנו בני האדם הננו חלק מחיים יותר גדולים, שכוללים בעלי חיים, צמחים ואפילו מינראלים. אז יבוא במהרה יום שבו, כפי שאומר התנ"ך (ישעיהו ס"ה, 25): "זְאֵב וְטָלֶה יִרְעוּ כְאֶחָד, וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל-תֶּבֶן, וְנָחָשׁ, עָפָר לַחְמוֹ; לֹא-יָרֵעוּ וְלֹא-יַשְׁחִיתוּ בְּכָל-הַר קָדְשִׁי, אָמַר יְהוָה."

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*


תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>