דיאלוג על קארמה, גורל וההשפעות של חשיבה שלילית על החושב וסביבתו

טרי האנט ופאול בנדיקט

טרי האנט ופאול בנדיקט הם תאוסופים אמריקאים שמרצים על תאוסופיה והתפתחות רוחנית ברחבי העולם. קטע זה הוא מתוך ספרם : "חוכמה עתיקה לעידן חדש"

האם אתה אומר שאני אחראי לכל מחשבה שאני חושב?

אם יצרת את המחשבה בעצמך, אז כן, אתה אחראי. בכל אופן, אנחנו מופצצים כל הזמן במחשבות של אנשים אחרים. ככל שהם יותר קרובים אליכם פיזית, כך המחשבות הללו יותר משפיעות עליכם. מזל שרוב האנשים די בלתי יעילים בחשיבתם, כך שבמחשבותיהם יש רק קצת אנרגיה ולכן יש סיכוי מועט שישפיעו עלינו הרבה.

חריג ראוי לציון בנושא הוא כשאדם מרוגז ביותר, או מלא במחשבות נקם המכוונות אל אדם אחר. במיוחד אם הוא נעשה אובססיבי ומעביר שעות בכל יום כשהוא מוסיף עוד אנרגיה למחשבות הרוגז והנקמה המצטברות. האנרגיה הזאת אינה יכולה לעזור, אך היא משפיעה על חסר המזל שהוא נושא המחשבות הללו.

אם מישהו כועס עלי ומכוון אלי אנרגיה שלילית, איך אוכל להימנע מהשפעת המחשבות השליליות הללו?

הדרך הטובה ביותר היא שלא יהיה בתוך האופי שלכם שום דבר שיוכל להדהד באהדה עם מחשבות כועסות. לכל מחשבה ורגש יש תדר תנודה ייחודי. אם האנרגיה הזאת מוצאת בכם שדה של חומר דומה, היא תגרום לו לרטוט ביתר חוזקה, ממש כפי שצליל גורם למיתר המקביל לו בגיטרה או בפסנתר לרטוט. אם אין בתוככם שדה אנרגיה בעל אותו טווח תנודה, הוא אינו יכול להשפיע עליכם. לרוע המזל, רק אנשים בודדים הינם כה טהורים באופיים עד שלמחשבות השליליות הללו אין כל השפעה עליהם.

יחד עם זאת, אם לא פיתחתם את טווח התנודה הגבוה בתוככם, לעצמי הגבוה שלכם אין כל דרך להתקשר עימכם. זו הסיבה שטוהר המחשבות והרגשות כה חשוב אם תרצו לעשות התקדמות רוחנית. ללא הטוהר הזה, אתם נתונים לחסדי מטר תבניות-המחשבה שקיימות תמיד באטמוספרה שמקיפה אותנו.

האם לא יהיה עדיף לחיות בהרים, הרחק מבני אדם, כדי שלא להיות מושפעים מן האנרגיות השליליות הללו?

יהיה עדיף, ולמעשה, אלה שהינם מתקדמים ביותר עושים בדיוק את הדבר הזה. בכל מקרה, חשוב גם שמישהו יהיה מסוגל לסייע ולרומם במידה מסוימת את תדר התנודה של אחינו היצורים, באמצעות פעולה הדדית חיובית עימם. תוכלו להיות מכשיר לשליחת אנרגיה חיובית לאזור שבסביבתכם, אם תתאימו את עצמכם למשימה.

"לחיות בעולם מבלי להיצמד אליו"  אינו דבר קל, ובכל זאת הוא צריך להיות מטרתנו אם נרצה למלא את חלקנו בשיפור החיים על כדור הארץ.

אני עדיין חושב על העובדה שאני אחראי אפילו למחשבותי. חשבתי שזה בסדר כל עוד לא אמרתי או עשיתי שום דבר שיפגע במישהו אחר.

רוב האנשים מסרבים להאמין שהם אחראים לכל דבר שמתרחש בחייהם. הם משוכנעים שהחיים אינם הוגנים, שיש אנשים שהם פשוט ברי מזל, ולא עשו שום דבר כדי שיגיע להם המזל הטוב שהם נהנים ממנו. האדם הנאור, מאידך, די מוכן לקבל שהוא או היא אחראים לכל דבר שהם חווים בחיים.

רגע! לא איכפת לי להיות אחראי למה שאני עושה בתקופת חיים זו, אבל למה זה הוגן להיוולד עם פגמים פיזיים או מנטליים? אמרת בעצמך שהאישיות הזאת מעולם לא חיה קודם ולעולם לא תחיה שוב, כך שאין ספק שזה נראה בלתי הוגן לרשת קארמה שלא יצרתי בעצמי.

"הוגן" או "בלתי הוגן" תלוי באיך שאתם בוחרים לראות את המצב. כשהתנ"כ מדבר על "פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים" שמות ל"ד, ז'], הנביא לא דיבר על צאצאים פיזיים, אלא על היוולדויות חוזרות של אותה נשמה. אתם, הגלגול הנוכחי הזה, הנכם התוצאה של כל ההיוולדויות שנוצרו על ידי העצמי הגבוה שלכם. אתם הילד של "אבותיכם", או הגלגולים הקודמים. ממש כפי שאתם יורשים את הקארמה ה"טובה" או ה"רעה", אתם יורשים גם את כל הנסיון שנרכש בתקופות-חיים קודמות.

בין אם אתם בוחרים לראות את החיים כ"הוגנים" או "בלתי הוגנים", זה מה שזה. אין לנו אפשרות להחליט איך העולם יפעל. נוכל לבחור לקבל זאת כפי שזה, ולפעול בהרמוניה עם חוק הטבע, או שנוכל לבחור להאמין שהחיים אינם הוגנים, ולבלות את כל חיינו בניגוד לחוקי הטבע. אם אתם רוצים שחייכם יהיו קלים, בחרו בגישה הראשונה. אם אתם רוצים חיים קשים, בחרו בשנייה.

זה עדיין לא נראה הוגן שאני צריך לשלם את המחיר על פשעיו של מישהו אחר.

לנו בני האדם אין כל אפשרות לראות את כל הסיבות והתוצאות שיוצרות את מצבנו הנוכחי בעולם, או מצבנו האישי. לעצמי הגבוה לא משנות הבעיות שנראות לאישיות כה חשובות. איכפת לו רק מדבר אחד – התקדמות רוחנית – ההתרחבות הנמשכת של התודעה. הקארמה הוא חוק הטבע שמאפשר זאת.

איך?

מפני שהקארמה הוא כוח טבעי שמנחה אותנו, בעדינות ולעתים לא כל כך בעדינות, שוב ושוב בחזרה אל דרך ההתקדמות הרוחנית. ללא הקארמה, לא הייתה שום סיבה שלא לעסוק בפעילות שתהנה את העצמי האישי, מבלי להתייחס לאף אחד אחר.

אנשים רבים "מאמינים" בקארמה, ובכל זאת הם ממשיכים לשקר, לרמות ולגנוב. ברור, שאמונה אינה מספיקה. ברגע שאדם השתכנע באופן בלתי מעורער שחוק הקארמה יפעל בכל הנסיבות, הוא לעולם לא יתפתה עוד לשקר, לגנוב, או אפילו לומר משהו שיוכל להזיק, לעצמו או לכל יצור אחר.

כשאתה אומר זאת כך יש בזה היגיון.

כל דבר בטבע הגיוני לגמרי כשאתה רואה אותו מנקודת מבט מספיק גבוהה. אף אחד אף פעם אינו ניצב בפני קושי שאינו מצב למידה חשוב. ברגע שהשיעור נלמד, לעולם אינכם צריכים ללמוד אותו שוב, אפילו לא בתקופת חיים עתידית. זמן הסיכום במהלך השנים הראשונות של כל תקופת חיים מתוכנן לסייע לנו לזכור מה שנלמד בעבר, ואז לעשות התקדמות נוספת מאותו מקום והלאה.

מה קורה אם אני עושה משהו שמזיק למישהו אחר, אך לא היה מכוון? האם זה יוצר תגובה קארמית?

המניע הוא הכל. אפילו החוקים שלנו מכירים בזה. יש רצח מדרגה ראשונה, רצח מדרגה שנייה, הריגה, וגרימת מוות בשגגה. כולם מסתיימים במותו של מישהו, אבל העונש שונה בכל מקרה. הקארמה הרבה יותר טובה מן השופט הטוב ביותר בעולם בקביעת המניע שמאחורי פעולה מסוימת, והמניע הזה קובע את הקארמה הנובעת. רשלנות מצידכם עדיין תסתיים בתוצאה קארמית…

שיפוטים

לו יכולנו לראות את המניעים שמאחורי כל מצב, היינו מצויים בעמדה מצוינת לשפוט אותם. במקום זאת, אנחנו רואים רק מה שגלוי, רק את תוצאות המניעים ואת הפעולות שקדמו להן, כך שאנחנו מעוכבים קשות מלעשות הערכה מדויקת של המצב.

תרגלו אי-שיפוטיות. למה אתם מניחים שאתם יודעים הכל על מצב, כשאי אפשר לדעת בדרגת דיוק כלשהי מה גרם למשהו להיות כפי שהוא נראה כעת?

זה רק הטבע האנושי לעשות שיפוט ולתת את דעתנו על דברים. איזה עולם משעמם זה יהיה אם לא יהיו לנו דעות כלל!

רוב האנשים היו מסכימים איתכם. אנחנו, בכל אופן, מתארים עד כמה אנשים פועלים באופן נאור. הם יודעים את הסכנה המצויה בשיפוטים שאינם יכולים להיעשות בדרגה כלשהי של דיוק. למה לשפוט אחרים?

מפני שזה מוסיף עניין לחיים.

האם שכחתם שכל מחשבה שאתם חושבים משפיעה על כולם מסביבכם, ובמיוחד על אלה שהינם נושא המחשבה הזאת? אם אתם מחליטים שאדם הוא "מרושע", או "נחות", או "חצוף", אתם יודעים באופן אוטומטי שהשיפוט שלכם מבוסס על מידע מוגבל. האם אתם רוצים ליצור לעצמכם קארמה שלילית בגלל נוהג של העברת שיפוט על אנשים אחרים?

כשאתה מציג זאת כך, ייתכן שעלי להתבונן מקרוב ברעיון של שיפוט והבעת דעות. אבל האם איננו צריכים לעתים לשפוט?

כמובן שאנחנו צריכים. שופט או מושבעים חייבים להוציא פסק דין בסופו של משפט. אם שירתתם אי פעם כמושבעים, אתם יודעים עד כמה קשה התפקיד הזה, מודעים לכך שהחלטתכם עשויה למנוע מאדם את חירותו למספר שנים. למרות ההבנה, שלעולם לא נוכל לדעת בודאות של מאה אחוזים אם האדם אשם או שלא, חובתנו במקרה כזה היא לעשות את הטוב ביותר שנוכל כדי להגן על אחינו האזרחים, ואז אנחנו חייבים להגיש שיפוט הוגן ככל האפשר.

אבל בחיי היומיום, אם אנחנו מאמינים שמישהו אשם בפשע, זה לא מונע את חירותו.

האם זה לא מונע? מתקבל על הדעת שאתם ביטאתם את דעתכם בפני אנשים אחרים, ואפילו אם לא, הוספתם את טיפת האנרגיה שלכם לבריכה של הדעה הציבורית, שנוצרה על ידי אלה שמשוכנעים שהאדם הזה אשם ושעליו להיענש. כאשר מאות, אלפים ואפילו מיליונים של אנשים מוסיפים לאותה תבנית-חשיבה שאומרת: "אדם זה אשם", איך ייתכן שלא השפעתם עליו?…

קישור לתוכנית האירועים של התאוסופיה בישראל

קישור לפרטים על קבוצת לימוד עקרונות התאוסופיה הכוללת מפגשים על בסיס חודשי וחומר לימוד שנשלח במייל

קישור לפרטים על הקורס לגעת בנשמה

נפתחות סדנאות מדיטציה בחניכה אישית ללא עלות – המעוניינים יפנו לטלפון 037521259
תאוסופיה – ידע שמחזיר משמעות לחיים – www.theosophia.org.il

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*


תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>