דרך האהבה – דרך התקווה

אברהם אורון

המילה "דרך" מעוררת בנו כל כך הרבה דימויים של דרכים, ישרות ומפותלות, צרות ורחבות, ארוכות וקצרות, תלולות ואופקיות, סלולות או טרשיות אך כולן, כל הדרכים, תחומות בשוליים משני צידיהן, מתחילות ומסתיימות בנקודה מוגדרת.
כדי לנוע ביעילות ממקום למקום, אנחנו משתמשים בדרכים או בשבילים, שגילו וסללו אלה שהלכו בהן לפנינו. אנחנו מבלים כל כך הרבה זמן בחיינו בדרכים פיזיות, אך מבלים לא פחות זמן בדרכים מחשבתיות, שסללו עבורנו מדענים, פילוסופים, אנשי דת, אנשי חינוך, מרפאים, מורים רוחניים וכך הלאה.
האדם מצוי בחיפוש מתמיד אחר הדרך הברורה, הקצרה, המוגדרת ואולי גם הקלה, שמובילה להצלחה, לעושר ולפרסום, וגם לאושר, לשלווה, לאלוהים ולאהבה.

האם יש דרך המובילה לאהבה?
בהרצאה הזו קבענו כנושא את "דרך האהבה" ונשאלת השאלה, האם יש דרך המובילה לאהבה? האם אפשר לתחום את האהבה בתוך הגדרה כלשהי ולסלול דרך שמוליכה אליה? או שאולי האהבה היא ארץ ללא דרך, כפי שקרישנמורטי אמר על האמת: "האמת היא ארץ ללא דרך".
בואו ניתן למשפט "האהבה היא ארץ ללא דרך" להדהד בנו… כשאנו אומרים "ארץ", מצטייר במחשבתנו מרחב גדול, שיכול לאכלס מדינה שלמה. האהבה היא אכן ארץ, כי היא חובקת עולם ומלואו, ובמילים של המשורר ההודי רבינדראנת טאגור:
"על ברכיה של האהבה תבל נולדה, ממעיינות האהבה היא יונקת את חיותה, ואל חיקה של האהבה היא נאספת" (בינת האינסוף, עמוד 171).
כי אם האהבה נמצאת במימד הפנימי והמעודן של היקום ושל עצמנו, אז אין דרך לאהבה. האהבה היא הדרך אל עצמה, וכל אחד מאיתנו הוא דרך ייחודית – ארוכה או קצרה, מפותלת או ישרה, קשה או קלה – אל הארץ המובטחת האמיתית, שכל בני האדם מחפשים דרך אליה – האהבה.

אל האהבה ניתן להגיע רק באמצעות האהבה, ואנחנו הדרך.
הדרך לאהבה

על הקשר שבין האהבה למודעות
יש סיפור, שרבים מאיתנו מכירים בגירסאות שונות, על אלוהים שרצה להחביא את האהבה מפני האדם, כי הנטייה של האדם היא לזלזל בדברים שבאים לו בקלות. אחרי התייעצות ארוכה הוא קיבל את עצתו של מלאכון קטן, להחביא אותה לא בשמיים, במעמקי האדמה או הים – אלא בליבו של האדם. ואכן, כל מורי האמת של האנושות מלמדים, שאת האהבה, האמת והאור נוכל למצוא רק בתוכנו, ושאנחנו הננו הדרך.
והאדם יכול לחשוב לעצמו , כמה שזה פשוט. האהבה היא בתוכי, ואני הדרך! אבל אם זה כל כך פשוט, מדוע כל כך הרבה אנשים טועים בדרך שוב ושוב? מדוע אהבה אמיתית היא כל כך נדירה ויקרת מציאות? ואכן חשוב שנראה שלפני שנוכל לפתור את חידת האהבה, עלינו לפתור קודם את תעלומת עצמנו!
מי אני? האם אני הגוף שלי? האם הכעס שלי הוא אני? האם אני התשוקות וההעדפות שלי? האם אני האידיאלים שלי?
ואולי אני מה שאני מאמין שאני?
רגע, מה שאנחנו מאמינים הוא מה שאנחנו יוצרים?
מה שהתודעה מאמינה את זה היא יוצרת?
אתה מתכוון שבתודעה שלי, יש כזה כוח?
כן חברים, אנחנו הננו הכוח הזה, שיצר את העולם והחביא את עצמו בתודעה שלנו. כל עוד האדם אינו מודע לכך שהוא יותר מן הגוף ומן הכעס ומן האידיאל שהתחנך על פיו – הוא, האדם, התודעה, שרוי בבורות גדולה, בעיוורון שאינו מאפשר לו לראות שהאהבה, האמת והאור שהוא מחפש נמצאים בתוכו.
לכן כל כך הרבה בני אדם מחפשים בחוץ את מה שהם יוכלו למצוא רק בתוכם פנימה. אנחנו נמשיך לטעות בדרך כל עוד לא נתחיל לראות, אפילו באופן עמום, שאנחנו בלתי נפרדים מן הכוח שגורם לעץ לצמוח, לפרח להקסים ביופיו, לתינוק לגדול ולציפורים לעוף ולשיר. הכוח שממנו נובעים כל הסדר, היופי והחוכמה שביקום – כוח האהבה.

לגלות את מקור האהבה
כדי לגלות את מקור האהבה, שקיים עמוק בתוכנו, עלינו להיות יותר קשובים, אוהבים וקרובים לעצמנו – כי דרך האהבה היא גם הדרך שמחזירה אותנו הביתה, אל עצמנו, אל האמונה בעצמנו, אל מה שאנחנו בבסיס שלנו, אל האנושיות הבסיסית והתמימה שלנו, הנקייה מכל הדעות והאמונות, המשיכות והדחיות, הפחדים והשנאות שינקנו מן החברה מיום היוולדנו.
אף אחד לא מחייב אותנו ללכת בדרך האהבה. המחוייבות היחידה היא לעצמנו ולאושרנו, כי אין אושר ללא אהבה ואין אהבה בלי אושר.
איך יוכל האדם להיות מאושר, כשהוא הולך בדרך שבה הוא מונע מחד על ידי חמדנות ותשוקות אנוכיות להנאות ולכוח, ומאידך על ידי הפחד מכאב ומאובדן הדברים שאליהם הוא קשור?
תקוותו היחידה של האדם לאושר אמיתי, היא ביכולתו לנטוש את דרך האנוכיות והפחד ולגלות בתוכו את הכוח המניע הרוחני והאלוהי של האהבה. וללכת בדרך האהבה פירושו, שהאדם בחר להקשיב לגבוה שבו, ולקבל משם את הכוח וההנחייה לפעול בהרמוניה בעולם.

על טבעה של האהבה
אהבת אמת אינה ותרנות והתבטלות בפני אחרים. היא אינה מחלישה, אלא מחזקת. היא מצב פנימי של קירבה וחמימות, שאנו חשים כלפי אחרים גם אם הם רחוקים מאיתנו פיזית. היא אינה תלושה אלא עומדת יציב על קרקע המציאות. היא אינה בורחת ממאמץ, מהקרבה ומעבודה קשה ומסתפקת בחיוכים ובדיבורים. אהבת אמת היא אינטליגנטית, אמיצה, מדוייקת וממוקדת.
כל מי שאוהב טבע, ומאפשר לעצמו רגעי קשב והתבוננות בטבע , יכול לחוש משהו מהמהות הנסתרת, מהקסם הבלתי נראה שממנו שואבים הטבע והחיים בכללותם את היצירתיות האינסופית שאנו רואים על כל צעד ושעל. כולנו חווינו, בזמנים שונים ובמקומות שונים, את היופי והקסם שבטבע. בואו נעצום עיניים ונחזור בדימיון שלנו אל מקום כזה ולהרגשה שהיתה לנו שם. מה חווינו? התפעמות? לב פתוח לרווחה? רצון לחבק ולהכיל את כל היופי הזה? בקיצור חברים, חווינו אהבה.

אני מאמין שגם באמנות, כשיש בנו אהבה ליצירה – מזה נולד יופי. אין יופי אמיתי שנוצר ולא מאהבה.
כמה חבל, שרוב רובם של בני האדם אינם מסוגלים לראות את הקסם שבעצם תופעת החיים:
הקסם שמאפשר לכל אטום להופיע כמשהו חומרי, על אף שהוא מורכב רק מקשרי אנרגיה.
הסדר והיופי שקיימים בכל גביש, בכל מולקולה של חלבון, בכל תא ובכל איבר.
התבונה המופלאה שקיימת במבנה ובתפקוד של כל צורת חיים.
ולא סתם כותב מחבר ספר תהילים: "השמיים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע. יום ליום יביע אומר ולילה ללילה יחווה דעת בלי אומר ודברים, בלתי נשמע קולם". הוא מרגיש את הקסם שקיים בבריאה, וקורא לקוסם הגדול והנפלא הזה "אל".
כל אמן גדול שם משהו מעצמו בתוך יצירותיו. על אחת כמה וכמה נכון הדבר לכוח ולתבונה העומדת מאחורי הטבע וכלל החיים.

הלנה בלוואצקי, המייסדת של התנועה התאוסופית, כותבת על הכוח העל-אישי הזה:
" האלוהות… היא בכל מקום, בכל אטום של היקום הנראה והבלתי נראה… שכן היא הכוח המסתורי של ההתפתחות וההתנוונות, הכוח הכל-יכול, ההווה בכול… והיודע כול."
כשאנחנו משקיעים מעצמנו ביצירה או באדם, יש לנו רגש וקשר אליהם. כל מורי האמת מתארים את התבונה הזו, הקסם הזה שבתוכנו ומסביבנו, כהתגלמות האהבה. ועל כן, כשנלמד להתבונן ולהקשיב לחיים שמסביבנו ובתוכנו – הם ילמדו אותנו רבות על אהבה. והדבר נאמר באופן נפלא בספרון תאוסופי מיוחד במינו, "אור על השביל":
"הייה קשוב למנגינת החיים… בקשנה והייה קשוב אליה קודם בתוך ליבך שלך… יש לחן טבוע בליבו של כל אדם, מעיין נסתר. יכול הוא להיות חבוי ומוצנע כליל… ואולם הוא קיים…"

נאמר לנו שהמנגינה, הקסם, האהבה, קיימים במימד העמוק והמעודן של כל אדם. הם פשוט מכוסים ברבדים של בורות, דעות קדומות וחשיבה שלילית. ומה קורה כשאנחנו לומדים להקשיב ולהתבונן? – אז אנחנו מגלים אמת מקסימה, והיא שהטבע והחיים מדברים אלינו ומלמדים אותנו. והנה הדברים הנאמרים בספר העתיק והמופלא הזה:
"שברירים בלבד מתוך השירה הגדולה מגיעים אליך, כל עוד אך אדם הינך. ואולם אם תאזין להם ותנצרם בליבך, …הנה יום יבוא ולא תהיה נזקק עוד למורה, שהרי כשם שניתן ליחיד כוח-דיבור, אף להוויה בה מתקיים היחיד ניתן כוח דיבור. החיים עצמם שפה להם ומלל ואין הם מחשים לעולם ודברם אינו קול צעקה כפי שאתה, שאוזניך אטומות, עשוי לחשוב; אלא הוא מנגינה…"

המשורר הלבנוני חליל ג'ובראן כותב בספרו "הנביא":
"כאשר רומזת לך האהבה לך אחריה; אף שדרכיה קשות ומכבידות; ואם כנפיה מרחפות מעליך, התכנס תחתן; אף שהחרב הנחבאת בין נוצותיה עלולה לפגוע."

כשהדאלאי לאמה התבקש להגדיר מהי אהבה, הוא אמר: "זהו הרצון העמוק שהאחר יהיה מאושר".
אהבה אמיתית מעמידה בפנינו תמיד מראה, שמאפשרת לנו לראות את עצמנו כפי שאנו, וזה עלול להיות מכאיב. אהבת אמת אינה מרדימה אותנו במחמאות ובהנאות החושים, כי רצונה הוא שנהיה מאושרים במובן העמוק ביותר האפשרי. אהבת אמת רואה את הצרכים האמיתיים שהאהוב מתעלם ובורח מהם, ובכאב רב לעצמה משקפת לו או לה את האמת.

וברצוני לסיים בדבריו של הצ'יף האינדיאני בן קנדה, דן ג'ורג':
"אחי הלבן עושה דברים רבים היטב, כי הוא פיקח יותר מעמי. אך אני תוהה אם הוא יודע כיצד לאהוב היטב. אני תוהה אם הוא למד בכלל לאהוב. אולי הוא אוהב רק את הדברים שלו, אך מעולם לא למד לאהוב את הדברים שהינם מחוץ ומעבר לו. וזה כמובן אינו אהבה כלל, כי האדם חייב לאהוב את כל הבריאה, ולא, אינו אוהב דבר. אדם חייב לאהוב באופן מלא, ולא הוא יהפוך לנחותה בחיות. כוח האהבה הוא שעושה אותו לגדול מכולם…
האהבה הינה דבר מה שאתה ואני חייבים לפתח בנו. אנו חייבים לרכוש אותה מאחר שרוחנו ניזונה ממנה. אנו חייבים לרכוש אותה משום שבלעדיה נהיה נרפים וחלשים. ללא אהבה הערכתנו העצמית נחלשת. בלעדיה אומץ ליבנו נחלש. ללא אהבה לא נוכל יותר להביט בעולם בביטחון, ובמקום זאת אנו מתרכזים בעצמנו וניזונים מאישיותנו וכך, לאט לאט, הורסים את עצמנו.
את ואתה ואני צריכים את הכוח והשמחה הנובעים מהידיעה, שאנו נאהבים. בהיותה עימנו, אנו שופעים יצירתיות. בהיותה עימנו נצעד ללא ליאות. רק עימה, ועימה בלבד, אנו מסוגלים להקרבה למען האחרים."

(המאמר הוצג כהרצאה בכנס הסתיו של האגודה התאוסופית ביער בן שמן, 17 לאוקטובר 2011)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*


תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>