האבולוציה של המוח האנושי

המוח הריגשי, המוח התבוני והמוח הרוחני

מדהאב קולקטאר Madhav Kolkatar

מקור המאמר: תאוסופיה באוסטרליה, מרץ 2011; נלקח מ"התאוסופיסט, נובמבר 2010. שמו המקורי של המאמר הוא מדיטציה . בוצעה עריכה מעטה לקיצור.
ד"ר מדהאב קולקטאר הוא פרופסור לרפואה באוניברסיטת פונה שבהודו.
הוא העביר הרצאה תאוסופית-מדעית זו בכינוס הבינלאומי של האגודה התאוסופית באדיאר בשנת 2009.

בני האדם מחוננים במערכת עצבים מרכזית עשירה במיוחד ובמוח יוצא מן הכלל, אבל עדיין לא למדנו להשתמש במוח הזה. היצור האנושי פיתח גם את הכוח להשמיד את המין כולו. הפיתוח המדעי, אם לא ייעשה בד בבד עם התפתחות רוחנית, יהיה חד-צדדי ומסוכן. אנשים רבים מסכימים, שהמדיטציה היא המוצא.

אולי הדבר הראשון שיש להבינו הוא שהמיינד והמוח אינם אותו הדבר. ניקח לדוגמה יצור חד-תאי, כמו אמבה או בקטריה, שאין לו מוח אך יש לו מיינד. יש בקטריות שזקוקות להרבה חמצן ואור. כשאנחנו מגדלים אותן ומתבוננים בהן, אנחנו רואים שהן צפות. הן מצטרפות לקבוצות כדי ליצור קרום; הן משתפות כך פעולה זו עם זו והתוצאה היא שכל אחת מקבלת יותר אור. איך זה מתרחש? לתא הבקטריאלי היחיד יש מסוגלות להבחין, שבמרחק מה יש אור נוסף. כשהוא מבחין בזה, מתחולל ריגוש: "אני רוצה ללכת לשם". יש דחף לפעולה, כך שמתרחשת התארכות כלשהי. התהליך הזה הוא למעשה חלק פעיל בתהליך החיים.

המיינד קשור תמיד לתפישה ואז הוא מייצר רגש. אם יהיה משהו רעיל בסביבתה של אמבה, היא תתרחק ממנו; אם יהיה שם מזון היא תתקרב אליו. התפישה מחוללת רגשות שליליים או חיוביים ונוצר דחף לפעולה. באמצעות סוג מעגלי זה של תנועה, מתבסס איזון. זהו מצב שקיים בכל הדברים החיים. אינני יודע אם זה קיים באטומים וברמות נמוכות יותר.

עם התפתחות המוח, כוחו של המיינד גבר פי כמה. מוחות קדומים הופיעו בחרקים, היתוש מספק דוגמה מצוינת. אתם ישנים בפינת חדר, והזיעה שלכם מכילה חומצה לקטית1 שאדיה מתפזרים בחלל החדר. היתוש נמצא בפינה האחרת. למוח שלו יש שני תאים שיכולים לתפוש אדים של חומצה לקטית

והם מצויים במרחק מה זה מזה. כך שהתא הראשון מקבל את האדים בשלב מוקדם יותר ובריכוז גדול יותר. התא השני מקבל אותם מעט יותר מאוחר ובריכוז מעט יותר קטן, ועל בסיס זה המוח מחשב את הכיוון והמרחק המשוער שממנו הגיעו האדים. רואים מה שהמוח יכול לעשות? והמיינד משתמש במוח.

כלי הדם הם החלק החם ביותר ברקמות, כך שהיתוש חש שכאן מצוי כלי הדם, מנקב אותו, ולעולם אינו נכשל בהשגת הדם. הרופאים לעתים מנקבים אתכם ארבע או חמש פעמים, מפני שלנו אין חיישנים כאלה; אבל היתוש לעולם אינו נכשל. זה מוכיח את היתרון של מוח שכזה. הבה נזכור, שבכל יצור חי בעל מוח, היכולת של המיינד מוגבלת על ידי היכולת של המוח. יש רק מצב אחד שבו המיינד משחרר את עצמו מן ההגבלה של המוח – וזוהי המדיטציה.

לפני כשלושים מיליון שנה, המוח של הזוחלים פיתח את היכולת לקיים את פעימות הלב, הנשימה וחילוף החומרים, בתגובה לארבעת התפקודים החשובים של ההישרדות: החיפוש אחר מזון כשאתה רעב, ההירדמות כשאתה עייף, הפחד והבריחה או ההתקפה והניצחון כשאתה בסכנה, ולבסוף ההתרבּוּת. למוח הזוחלי, בכל אופן, יש חיסרון אחד: הזוחלים מטילים ביצים ונוטשים אותן. כשביצי הצב בוקעות, הצאצאים החדשים מתוכנתים לרוץ אל מים. אלה שמצליחים שורדים והאחרים נכחדים. זו אינה כלכלה טובה.

לפני כמאתיים מיליון שנים פיתחו מספר יצורים מוח רגשי, המוח היונקי. הוא החל להתפתח בעופות, ואנחנו יודעים כי למרות שגם הציפורים מטילות ביצים, רבות מהן בונות קינים. ההורים נשארים ביחד: האחד מביא מזון והאחר מגן. הצאצאים זוכים לטיפול עד שהם נעשים עצמאיים ועפים להם. המוח הזוֹחֲלִי עדיין קיים בנו, אך עליו התפתח המוח היונקי. בפעולתו היעילה כמוח שני, המוח היונקי התפתח מפני שהעצמיות שהייתה קיימת במוח הזוחלי התפתחה למשהו הרבה יותר גדול: אם אני משיג משהו, יש לי הנאה; אם אינני משיג אותו, אני כועס. אם מישהו אחר משיג משהו, אני מקנא. כל הרגשות ומשחק הרגשות שאנחנו חווים מצויים במוח השני שלנו, המוח הרגשי.

ביצור האנושי התפתח אז מוח שלישי, קליפת המוח2. זהו המוח החדש שאותו אנחנו מכנים המוח התְּבוּנִי [האינטליגנטי]. לפני חמישים אלף שנה, התרחשה במוח התבוני הזה הזחה [מוטציה] פתאומית. עם ההזחה באה התפתחות השפה. התרחשה לא רק התפתחות מוחית, השתנה גם בית הקול [larynx] שלנו. התחלנו לייצר קולות בעלי איכויות שונות והתחלנו לתקשר זה עם זה. מרגע

שהתפתחה השפה הכתובה, מישהו שחי לפני אלפי שנים יכול עדיין להתקשר עמנו, וכך התפתחה תקשורת אנכית. לשפה היתה השפעה עצומה על התפתחות המוח. ההתפתחות של היכולות שפיתחנו עד היום, היתה אורכת בלעדיה מיליון שנים. התקשורת איפשרה לנו לצמוח בשיעור מהיר בהרבה והמוח התבוני שלנו פיתח כעת איכויות מפליאות. אם מאפשרים לו לפעול בעצמו הוא יכול לרדת לחקרה של מתמטיקה מורכבת, הוא יכול להתענג על יצירות אמנות גדולות ועל עולם הבריאה, הוא מסוגל לבדוק ולחקור ולהבין את ההגיון של דברים.

בכל אופן, בו בזמן השכבה השלישית הזאת של המוח היא המשרת של המוח השני. למשל, פושע עשוי להיות אישיות אינטליגנטית ביותר, בעלת מוח יוצא מן הכלל המשמש להשגת משהו שמכתיב המוח השני, על כל התכולה הרגשית מוּנעת-האגו שלו. אך קיימת גם התפתחות מתקדמת: פיתחנו גם את המוח הרוחני, וזוהי השכבה הרביעית. אז למה איננו משתמשים בה?

הבה נבחן את אספקת האנרגיה. המוח שלנו משתמש בעשרים אחוזים מן הגלוקוזה [סוכר פירות] ובעשרים אחוזים מן החמצן שבגופנו. שלא כמו צמחים, שלוקחים מזון ישירות מאור השמש, אנחנו מפיקים אנרגיה ממזון. עשרים אחוזים מתוכו משמשים את מוחנו. זכות הראשונים ניתנת למוח הזוחלי, מפני שהוא עוסק בשרידה. האספקה הבאה הולכת למוח הרגשי; לאחר מכן המוח התבוני; ואם נשאר משהו זה עובר אל המוח הרוחני. לעתים פוגשים חולה בעל תכולת-חמצן בלתי מספקת: הוא אנמי [חסר דם], או פצוע. מה קורה? כשהגוף מבחין שאין מספיק אנרגיה הוא מנתק את המוח התבוני ושני המוחות האחרים פועלים. אז אנחנו אומרים שהאדם הוזה מפני שאין לו שליטה על רגשותיו. הוא מתחיל לדבר שטויות, מתחיל לגדף אחרים ואת כולם, וזה מתרחש מפני שהמוח השלישי אינו פועל. אם אספקת האנרגיה ממשיכה להצטמצם, המוח השני מפסיק לפעול ורק פעולת השרידה נמשכת. אז אנחנו אומרים שהאדם בתרדמת. אם גם המוח הזה אינו מצליח להשיג אנרגיה, מתרחש מוות מוחי. אבל אם אספקת החמצן משתפרת בהדרגה, אז המוח השני מופעל והמוח התבוני מופעל. אצל אדם נורמלי שלושת המוחות פועלים מתוך קשרים הדדיים. לדוגמה, כשאני אוכל הרבה, נלקחת אנרגיה רבה אל תוך המוח הזוחלי שלי מפני שעליו לעכל את המזון הזה. אם אני רעב מאוד, המוח הרגשי שלי מתחיל למשוך אנרגיה כה רבה עד שהעיכול שלי יוצא משליטה. המוח התבוני שלי אינו מסוגל לשלוט בי למרות שהוא יודע מה מותר ומה אסור. זאת מפני שאספקת האנרגיה אל שניהם מוגברת, והמוח הזוחלי מתחיל למשוך את מרבית האנרגיה.

כשאני לומד וקורא ספר אני כה מרותק לעשייה הזאת, עד שהמוח השלישי הוא שמקבל את מרבית האנרגיה. נניח שיש הרצאה לאחר ארוחת הצהריים, מה קורה? ההרצאה מתבזבזת אפילו אם היא טובה, מפני שאספקת האנרגיה למוח השלישי מצומצמת. אם האנרגיה צריכה להגיע למוח התבוני, עליכם לדאוג לכך שתהיה אנרגיה נקייה. אנרגיה נקייה מקבלים רק כשצורכים מזון מתאים, כך שהגוף אינו צריך לבזבז יותר מידי אנרגיה על סילוק רעלי הרדיקלים החופשיים, כי אז מסופקת פחות

אנרגיה למוח. זהו הפשר לכך שעלינו לצרוך מזון סאטווי [מאוזן], ולהעשיר את התזונה שלנו בפירות ובירקות.

המוח הרוחני מאפשר לנו איכות חדשה והיא האיכות של ההתבוננות העצמית, ההתבוננות פנימה. לדוגמה, אם אני משתמש במוח הרוחני שלי, זה מפריד אותי מתחושת העצמי, תחושת האני. אי התלות הזאת היא תפקוד של המוח הרביעי. המיינד באופן רגיל עסוק בתגובה. לאחר התפישה, בא השלב של רגש ושל תגובה. יש דחף לפעול. למיינד התבוני שלנו יש מאגר של זיכרון, ואפילו מילה קטנה יכולה לעורר תגובה. כשהמוח הרוחני משתלט התגובות האלה מפסיקות להתעורר. ההסתובבות של המיינד סביב עצמו נפסקת, ויש רק תפישה[ללא שיפוט]. אין תגובה [ריגשית]. נניח שמגיעה אל המיינד שלי איזו מחשבה מרושעת ואני מתבונן בה. אם אני רק מתבונן, זו מדיטציה. אם אני חושב: "איך הגיעה המחשבה הזאת אל המיינד שלי?" המוח השני השתלט. נניח שאתם הולכים ברחוב ורואים מישהו נופל לפניכם. בשלב הזה, לשבריר שנייה, אינכם מודעים לעצמכם, אלא חולקים עימו בחוויה. אז אתם ניגשים ומרימים אותו. זהו היבט של תחושה שבו החמלה, שהיא איכות של המוח הרוחני, השתלטה. האדם הולך לדרכו ואתם מתחילים ללכת ומייד מגיעה המחשבה: "איזה מין אדם הוא; הוא אפילו לא אמר תודה?" – המוח השני השתלט.

קיימות שלוש דרכים להגברת הספקת האנרגיה למוח הרוחני. עכשיו אנחנו יודעים שהמוח הוא גמיש. יש לו היכולת לתקשר וליצור קשרים עצביים [נוירונים] חדשים. כשהוא פועל הוא מפתח קשרים חדשים וכוחו גובר. כשנולדנו היו לנו טריליוני נוירונים, אבל הנוירונים שבהם איננו משתמשים מתנוונים בהדרגה. זו הסיבה לכך שאם ילד נולד חירש ואילם, חשוב לאבחן זאת מהר מאוד ולשתול בו אוזן מלאכותית. אם ממתינים ארבע או חמש שנים, הנוירונים הקשורים בשמיעה מתנוונים ואז ניתוח לא יאפשר את התוצאה המבוקשת.

כל דבר בגוף הוא כזה. אם אינם משתמשים בשרירים שלכם, הם יתנוונו. כשאסטרונאוט יוצא למסע בחלל וחי שם חודשיים בלי כל תרגול פיזי, הוא אינו יכול לעמוד כשהוא חוזר אל כדור הארץ, כי עצמותיו ושריריו נחלשים מאוד.

עלינו להגביר את הספקת האנרגיה למוח הרוחני, בכך שנאפשר לו לפעול.

וכעת אודות המיינד. אין לנו רק מיינד אחד, יש לנו מיינדים רבים. המיינד המודע הוא רק אחד מהם. במיינד התת-מודע יש המון מידע פעיל, וקיים גם מיינד בלתי מודע. המיינד הזוחלי פועל במיינד הבלתי מודע. הדברים שלמדנו, אך איננו זוכרים שלמדנו אותם, הם זכרונות מרומזים. זכרונות מרומזים משמשים את המיינד הבלתי מודע. המיינד התת-מודע משתמש באירועים רגשיים ומערב אותם עם הזיכרון. לא תמיד זה מגיע אל הרמה המודעת. למיינד התת-מודע יש קיבולת הרבה יותר גדולה מאשר למיינד המודע. ומהו ההבדל ביניהם? המיינד המודע הוא החלק, שמביא דברים אל מרכז תשומת הלב. כל מה שמתרכזים בו, כל מה שהוא בתוך תשומת הלב הממוקדת, הוא תפקידו של המיינד המודע. אבל המיינד המודע תמיד מעורר תגובות.

במדיטציה המידע והגירוי המגיעים מסביב מופסקים. בגלל שהמחשבות מפסיקות להתעורר, מגיע רגע שבו אתם עוברים אל מעבר למרחב ולזמן. באותו רגע האדם המתבונן הוא אטמאן [atman], העצמי האוניברסאלי. זה מה שאתם באמת. ברגע שאתם עוברים אל המוח השלישי או המוח השני, אתם נעשים ג'ון או נראיה או סיטה או מישהו אחר. בעת ההתבוננות אתם נעשים כוח אוניברסאלי; אתם חלק מן הקיום האוניברסאלי. זוהי משמעות המדיטציה.

ברגע שהמוח הרוחני משתלט, כשכוחו גובר, כל השלושה האחרים שמתחתיו מתייצבים. המוח התבוני לא ינסה למשוך אנרגיה נוספת, המוח הרגשי יקבל את עצתו של המוח הרוחני, המוח הזוחלי יהיה מרוצה לעשות את עבודתו ויתקיים סדר. כיום יש כאוס מוחלט. המוח השלישי שלי יודע מה נכון, אבל המוח השני שלי לא יקשיב לו. ישנו השוטר הממונה המאוד אינטליגנטי הזה; הוא יודע שלקחת שוחד זה אסור אבל אינו יכול לעמוד בפיתוי וכך יש ניגוד וסתירה בין שלושת המוחות.

התבוננות והבנה, ממש שם מתחילה פעולת התיקון. אינכם צריכים לעשות מאמץ נוסף לשם כך. פשוט התבוננו ללא תגובה. זה כל מה שנדרש.

עברית: ענת כהן

1 Lactic acid – חומצת חלב, חומצה קרבוקסילית שנוצרת בסיום תהליך ייצור האנרגיה בתא.

2 Cerebral cortex – החלק הגדול ביותר במוח האנושי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*


תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>