החיבור בין פיזיקה למטהפיזיקה בחייו   ומשנתו  של איזאק ניוטון אבי הפיזיקה הקלאסית

                         ד"ר אדי ד. בילימוריה 

אדי ד. בילימוריה הוא דוקטור לפיזיקה, סופר ומרצה מטעם האגודה התאוסופית באוסטרליה

המאמר פורסם בעברית בכתב העת לתאוסופיה "אור"

עברית: ענת כהן

סקר מקיף של חייו

….בשנת 1642 מת גליליאו. באותה שנה נולד ניוטון טרם זמנו באחוזת וולת'טורפּ, מחוז לינקולן, שעה לאחר חצות הליל ב-25 בדצמבר 1642, בליל הירח המלא – המתנה הגדולה ביותר שהעניקה אנגליה לכבוד חג המולד לאנושות כולה. כילד חולני, שלא ציפו כי יחיה, הוא היה באמת כה קטן עד שאפשר היה להכניסו לקנקן של רבע גלון. נולד למשפחת איכרים, אמו היתה אישה פשוטה שבקושי ידעה קרוא וכתוב. ואביו האיכר? הוא היה שתיין פרוע שלא ידע קרוא וכתוב כלל. זאת באשר לבסיס גנטי או סביבתי לכך, שניוטון יתגלה כגאון.

איך היה כילד? כפי שהיינו מצפים הוא היה בודד, רציני ומדוכא, אך גם בעל טבע דקדקן וסקרן ביותר. אלה הזרעים שפרחו לאיכות ההכרחית הזאת, של מדיטציה והתבוננות פנימית מעמיקה, שהיו המפתחות לתובנות המפותחות שלו לגבי סודות הטבע.

משחר ימיו הוא לקח ברצינות גמורה את מצוות התנ"ך וצווי המוסר. ספר תנ"ך פתוח היה מדריך ההתנהגות היומי של ניוטון. עבירה במחשבה כמוה כעבירה במעשה – כמעט ואין הבדל. מחברותיו המוקדמות מגלות את תשוקתו לדעת[1], ושכל ידיעה היא כמו התגלות וביטוי של אלוהים. באותה קצרנות שבה השתמש סמואל פפיס[2] ביומניו המפורסמים, רשם ניוטון את כל חטאי נעוריו כנגד אלוהים ב"ספר הוידויים".

בגיל שמונה עשרה הלך ניוטון לאוניברסיטת קיימברידג' ותשע שנים מאוחר יותר נבחר לפרופסור-חבר במתמטיקה. במהלך מה שקרוי השנים הנפלאות, בין 1664 עד 1666, הוא הפיק תגליות שאין שניות להן בהיסטוריה של המדעים במתמטיקה, פיזיקה ואסטרונומיה. המעקב אחר כוכבי שביט לילה אחר לילה גרם שיחלה מתשישות. הוא הפיק יצירות כבירות על אופטיקה, אסטרונומיה, פיזיקה, מתמטיקה ומכאניקה; כימיה, אלכימיה ואסטרולוגיה; רפואה, פיזיולוגיה ופסיכולוגיה (כולל טלפתיה); דת, פילוסופיה, כרונולוגיה ומטרולוגיה (תורת המידות והמשקלים). אך חשוב ביותר לציין שבמהלך כל הזמן הזה – כמו בכל מהלך חייו היצירתיים – הוא נתמך בתודעתו בקשר אישי וישיר בינו לבין אלוהים-האב, מבלי שהיה זקוק למתווך. הוא חקר כל כתב-יד דתי שהצליח להשיג, הכול בתחושה של מחויבות לאלוהים על קיומו. המדע היה דרך להכיר את האב-אלוהים, יותר מאשר כלי למחילה טכנולוגית, או לתצוגה שחצנית של כוח כפי שהוא הפך להיות כיום.

אופן פעולתו של ניוטון

איך פעל ניוטון והשיג את התוצאות שלו כשגאונותו היצירתית היתה בשיאה? אדם שבנה את עצמו לגמרי לבדו ופעל לבדו, אפשר לומר גאון של עשה-זאת-בעצמך, הוא לא תבע דבר ממורים שהוסמכו, וודאי שלא היתה לו איזו היסטוריה משפחתית של כישרונות מדעיים או פילוסופיים, כפי שכבר ראינו. אין ספק שתמיד היה שם מאמץ עצום של לילה אחר לילה של לימוד, ריכוז והתנסות. הוא אכל רק מידי פעם וכמעט שלא ישן, לעתים לא יותר משעתיים בלילה לאורך תקופות ממושכות – מונע על ידי התשוקה הבוערת לאמת, ללא כל מניע אישי. איך אם כך הגיע להישגים כאלה?

התשובה היא שבמהלך חייו היצירתיים הגיע ניוטון לתגליות שלו באמצעות אינטואיציה – על ידי התרכזות ממושכת וחזקה ובכוח הרצון על רעיון יחיד עד שמשמעותו הפנימית נגלתה אליו – השיטה העתיקה והמכובדת שדומה מאוד למדיטציה מיסטית. ואז, לאחר שראה בעינו הפנימית ותפש את האמת הבסיסית, היה צריך להוכיח את התובנות שהשיג באופן מתמטי ולאמת אותן בניסויים, כדי להעביר אותן בלי הגבלה אל העולם.

במילותיו של ניוטון עצמו: "האמת בקעה מן השקט והמדיטציה הבלתי מופרעת".

ניוטון והאלוהות

ראו את היקף ועומק הספרים בספרייתו האישית של ניוטון. תשתוממו לגלות שהאוסף הנרחב הזה כלל פי שלושה יותר ספרים בלתי-מדעיים, מאלה שעסקו במדע (עובדה מוצקת, מביכה במיוחד לשמרנות המדעית). אם המספר והנושאים של הספרים בספרייתו של אדם הם איזה שהוא סימן למקום, שבו באמת מצויים ליבו והעניין האמיתי שלו, אין ספק שהדת חייבת להיחשב כתמצית חייו של ניוטון – 477 ספרים, המייצגים כ-28% מכל האוסף שלו. הכמות האדירה הזאת של ספרי דת כללה היסטוריה של הכנסייה, אבות הכנסייה, טקסים ומנהגים יהודיים, מחלוקות דתיות, ובמיוחד, כשלושים ספרי תנ"כ עם טקסט בעברית, יוונית, סורית, אתיופית, כשדית, שומרונית, ערבית, פרסית ולטינית. אל טקסטים נסתרים התייחס ניוטון כאל כתבי-חרטומים [כתבי-תמונות], אותם פענח באמצעות השוואה בין עולם הטבע לעולם המדיני. הוא השתמש בגימטריה – הטכניקה של תרגום שֵׁם למקבילה המספרית שלו. כל משפט ודימוי בנבואות התקשר בדיוק אל אירועים היסטוריים מסוימים; וההתאמות אוזנו בהסקת מסקנות ידענית. מבטו החודר ראה אל תוך הדתות והממדים העל-פיזיים שמאחורי המוזיקה של הספֵרות (למעשה ניוטון הודה בגלוי, שפיתגורס ואפלטון היו בין אותם ענקי-רוח שעל כתפיהם הוא עמד).

אנחנו יכולים לסכם עובדות מדהימות, שצצות מכתביו של ניוטון:

  • השקפה אוניברסאלית ועקבית לחלוטין, ולמרות שתשומת הלב שלו מחולקת ולא קווית, שיטתו כולה כיחידה אחת.
  • הוא הצהיר בבירור את דעתו, שטקסי תורות הנסתר העתיקים מסתירים בחובם עובדות מדעיות,וזאת כדי להגן על אמיתות מסוכנות ורבות עוצמה מליפול לידיהם של אנשים לא ראויים.
  • הוא מנבא את האירועים בתקופות זמן כבירות, אלפי שנים קדימה.
  • הוא מאמין במלאכים, אותם הוא מכנה שליחים.
  • ביטויים כגון: "לפני שהעולם הזה התחיל להתקיים", לעולם אינם מתייחסים אל היקום הפיזי.
  • הוא מרחיק לכת כדי להסביר את השלבים שהובילו אל הדימוי השקרי והקפוא, המאניש או המלאכותי, של אלוהים. עד כדי כך היה ניוטון משוכנע בהונאה גדולה, שעיוותה את הכנסייה במאות הרביעית והחמישית.
  • הוא הדגיש שאסור לנו לנסות להסביר את הקשר שבין אלוהים וישו במובן פיזי כלשהו, אלא רק במובן מוסרי ותפקודי.
  • הוא מצהיר שהעולם זקוק לפיקוח של אלוהות מבפנים, כלומר, באופן מהותי לא להיות מובן במונחים של "אלוהים" חיצוני, שמכוון את ההגה של היקום. לדוגמה:

גורל עיוור לעולם לא יכול לגרום לכל הפלנטות שינועו לאותו כיוון ושמרכזי הצירים של גרמי השמיים יכוונו לאותו כיוון, מלבד כמה יוצאים מן הכלל קלי ערך……[3].

בשנים 1692-93 כתב ניוטון ארבעה מכתבים אל ריצ'ארד בנטלי[4], להוכחת אלוהות. ניוטון מתייחס אל האלוהות לפחות בעשרה אופנים שונים.

בכל אופן, אך בודדות מעבודותיו הדתיות של ניוטון פורסמו. בין הבודדות שראו אור יום היו הערות על נבואות דניאל וחזון אחרית הימים של יוחנן, ביאור ותכלית של הנבואה, כללים לפירוש המילים והשפה בכתבי קודש, שפתם של הנביאים ו-מקדש שלמה. היכן מצויים השאר? במכירה הפומבית של סות'בי בשנת 1936, קוטלגו כמיליון מילים על נושאים דתיים, ועוד ארבעה כרכים שהכילו אלף גיליונות על חקר הדתות, תורת הכנסייה, היסטוריה וכרונולוגיה כנסייתית. רובם מצויים כעת בספרייה הלאומית בירושלים – עדויות שקטות ואילמות לידענות הדתית הגדולה של ניוטון.

הבה נסיים עם מספר תמציות מהצהרותיו הרהוטות והמזהירות על האלוהות ועל הטבע.

ראשית מתוך המחקר שלו על האור, אופטיקה, שם אנו מוצאים את האדם הדגול מביע כבוד לאלוהות במילים אלה:

מנין לנו שאמא-טבע אינה עושה דבר לשווא; ומנין מופיע כל אותו סדר ויופי שאנו רואים בעולם? לשם מה נועדו כוכבי-שביט… ומהו שמונע מן הכוכבים הקבועים מלהתנגש האחד בשני?

איך זה שהגופים של בעלי חיים תוכננו בכישרון כה רב, ומה התכלית של אבריהם המיוחדים? האם העין תוכננה ללא כל מיומנות בתורת-האור, והאוזן ללא ידע בצלילים? איך נובעות תנועות הגוף מן הרצון, ומהיכן בא האינסטנקט של בעלי החיים?

וגם… האין זה נובע מתופעות הטבע שקיימת ישות מופשטת, חיה, אינטליגנטית, שנמצאת בכל מקום, שרואה את מהות הדברים באופן אינטימי, בתוך החלל האינסופי, כאילו היו דברים מוחשיים… דברים שרק הדימויים שלהם מועברים באמצעות איברי החישה אל מרכזי התחושה הקטנים שלנו, והם נראים וניבטים על ידי הדבר בתוכנו שתופש וחושב[5].

האם זוהי התבטאות של מדען קר וחסר-לב, שנואם על עולם המונע על ידי מנגנון קבוע מראש של חלקיקים בלתי פעילים המקודשים על ידי המונח הנלעג "שען עיוור", או שזו תובנה מכובדת של זה, שאותו תיאר הכלכלן הדגול לורד קיינס[6] כ"ילד-הפלא האחרון שאותו יכלו המאגים[7] להעריך ולכבד ברצינות"?

בקטע הבא, בתגובה לשאלה של מזכיר האגודה המלכותית, מגלה ניוטון את התובנות המיסטיות שלו באשר לאמא-טבע בשפה נדירה בצחותה ובפיוטיותה. היא מספקת עדות משכנעת להרמוניה שבין חשיבתו הדתית והמדעית.

כי אמא-טבע מתמידה בפעילותה המחזורית… חלק מן הדברים עולים ויוצרים את התמציות הארציות הגבוהות; וכתוצאה מכך אחרים יורדים… וכמו על האדמה, אפשר שהשמש קולט את החִיוּת הזאת השופעת כדי לשמר את בוהקו, ולמנוע מן הפלנטות לסגת ולהתרחק ממנו. והרוצים בכך יכולים גם לשער, שהחִיוּת הזאת מאפשרת או נושאת בחובה לשם את הדלק הסולארי ואת העיקרון החומרי של האור; ושהחלל האֶתֶרי הנרחב בינינו והכוכבים הינם לשם מאגר מספיק למזון הזה של השמש והפלנטות.

אולי מבנה הטבע כולו אינו אלא מגוון מארגים שונים לסוגים מסוימים של חיוניות אתרית… מעוצבים לצורות מגוונות בתחילה בידו הבלתי אמצעית של הבורא, ולאחר מכן בכוחה של אמא-טבע… שהפכה לחקיין מושלם של העותקים שהוצבו בפניה על ידי הפרוטופלסט[8].

בקטע האחרון שלנו, ממה שאין ספק כי הוא העבודה המדעית הגדולה ביותר שנכתבה אי-פעם – הפרינציפיה[9], מוכיח ניוטון תובנות חסרות דופי לגבי האלוהים כחסר תכונות-אנושיות וחסר-אישיות; כל-יכול, נעלה וחדור-בכל, בלתי-מושפע על ידי התגלויות בחומר; ואת חוסר התועלת שבניסיון להמשיג את האלוהות תוך שימוש במַחשָׁב (mind) האנושי הרגיל.

האלוהות הנעלה היא הוויה נצחית, אינסופית, מושלמת לחלוטין… ומתוך הריבונות האמיתית שלה נובע שאלוהים האמיתי הוא הוויה חיה, אינטליגנטית ובעלת עוצמה רבה… הוא נצחי ואינסופי, מצוי בכל ויודע כל; כלומר, משך-הזמן שלו משתרע מנצח לנצח; נוכחותו מאינסוף לאינסוף… הוא אינו נצח ואינסוף, אלא נצחי ואינסופי; הוא אינו משך-זמן או חלל, אלא מתמשך ונוכח תמיד. הוא מתמשך לעולמי-עד, והוא נוכח בכל מקום; ובקיומו תמיד ובכל מקום הוא מהווה זמן וחלל. בו כלולים ונעים כל הדברים; ועם זאת אף אחד מאלה אינו משפיע על האחר: אלוהים אינו נפגע כלל מתנועת הגופים… הוא לחלוטין חסר גוף או צורת גוף, ולכן אינו יכול להיראות, או להישמע, או להינגע; כמו-כן אין הוא צריך להיות נערץ בכל צורה גשמית שהיא[10].

לסיכום, ניוטון הבחין בתכלית האלוהית ובתוכן האלוהי שמעבר ובתוך כל אטום של הבריאה. סילוק נמהר של האלוהות, שהיתה עבור ניוטון מקור הנביעה של ההשראה שלו וגם הכוח הפנימי והנעלה שבאמא-טבע, "ביסוס" המדע באופן חומרני (שלעולם אין לבלבלו עם מדע אמיתי), פגע בניוטון בעצם גירוד הקליפות הפיזיות של הבקיאות הדגולה שלו, בעת שעזב את הליבה הרוחנית, העמוקה שלו, בלתי נגועה ומוזנחת. אם הפילוסופיה האזוטרית שלו והתורות הדתיות שלו היו מקבלות חשיבות דומה לזו שייחסו לחוקי המכאניקה שלו, ייתכן שהטכנולוגיה שהתבססה על עבודותיו של ניוטון היתה כוללת את המחשב והלב, ולא היתה מתנהגת לעתים ככוח הרסני שיצא מכלל שליטה.

ולבסוף נשאל, איך זה שסר איזאק ניוטון פעל בעוצמה שכזו? הבה נניח לאדם הדגול לענות לזה במילים שלו:

כשכתבתי את עבודת המחקר שלי על המערכת שלנו התרכזתי בעקרונות כאלה, שעשויים לחזק בבני אדם את האמונה באלוהות, ודבר לא ישמח אותי יותר מאשר למצוא אותם שימושיים למטרה זו… לא מתוך כוונה להציג אי-ציות לבורא, אלא לחזק ולהדגים את הכוח והפיקוח של הוויה נעלה[11].

 

לתגובות ושאלות לגבי המאמר      theosophyisrael@013net.net

ניתן גם להגיב לדף של האגודה התאוסופית בפייסבוק

https://www.facebook.com/theosophia.israel

בואו להשתלב במפגשי לימוד ברוח התאוסופית – לבנות גשרים בין מדע ורוח ולחקור את האמיתות המשותפות לכל הדתות

 ניוטון 1

[1]  מעניין שהמילה מדע (science), שמשמעה "ידיעה" (knowledge) נגזרת מן המילה הלטינית scire – לדעת, להבין.

[2]  Samuel Pepys

[3]  מתוך Optiks, p. 402

[4]  Richard Bentley

[5]  המובאה בתרגום חופשי מתוך החיבור על תורת האור: Opticks, Qu. 28

[6]  Lord Keynes

[7]  Magi – שלושת החכמים שבאו לסגוד לישו התינוק בבית-לחם

[8]  מתוך מכתב אל הנרי אולדנבורג, מזכיר האגודה המלכותית. מקור: The Correspondences of Isaac Newton, vol.I

[9]  Philosophiae Naturalis Principia Mathematica, by Isaac Newton

[10]  Principia, vol 2, General Scholium (scholium means explanatory comment)

[11]  Letter to Richard Bentley, Four Letters in Proof of a Deity

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*


תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>