היעוד האישי והיעד האנושי – חיפוש, גילוי והגשמה

מאת אברהם אורון

הרצאה בכנס הסתיו של האגודה בנווה שלום, 26.10.12

כותרת הכנס הזה – "היעוד האישי והיעד האנושי" – מכילה בתוכה את מהותם של חיי האדם שהחיפוש, הגילוי וההגשמה בעולם החומר הינם בטבעו העמוק, או הרוחני.

כשאנו הוגים בצירוף המילים שבכותרת, נמצא שם גם את החיפוש של האדם להבנת המסתורין של עצמו, את משמעות חייו ואת מקומו בבריאה המופלאה הזאת.

במילים הללו יש גם רמז לקיומו של כוח תבוני עילאי, שהועיד את האדם לייעוד מסוים,כפי שמופיע בתנ"כ בדברי האל אל ירמיהו: "בטרם אצורך בבטן ידעתיך, ובטרם תצא מבטן הקדשתיך, נביא לגויים נתתיך".

מבחינתי כל התאוסופיה, במובן של "חוכמה אלוהית" שמלמדת את האדם על המקור שממנו נבע, על טבעו וכוחותיו ועל הדרך להגשמה עצמית ולהארה, כל אלה כלולים בכותרת הכנס הזה.

המושגים ייעוד ויעד מצביעים על הרעיון של תנועה, שינוי והתפתחות. זהו מסע של ניצוצות התודעה האלוהית מן האחד אל האחד, שבמהלכו כל ניצוץ מגלה את עצמו ואת ייחודו.

כפי שכל העלים בעץ דומים, אבל יש בכל אחד משהו ייחודי – כך גם לגבי כל ניצוץ של תודעה שנפרד מן התודעה האוניברסלית, שהינה אביו ואמו, ויוצא למסע של גילוי עצמי וביטוי הפוטנציאל הייחודי שלו.

הייעוד במהותו הוא גילוי וביטוי של מה שנסתר וחבוי במימד הפנימי של עצמנו, וככל שאנו מתפתחים כך אנו מודעים באופן יותר נרחב ו….. לעצמנו ולטבענו האמיתי.

במהותה של הבריאה קיימת האחדות או האחד, שבתהליך הבריאה וההתגלות שלו מתפצל לאין ספור אנרגיות, כוחות וביטויים חומריים שלהם, בדומה לעץ שמתפצל מן הגזע לענפים ראשיים, משניים, שלישוניים וכך הלאה.

הלנה בלוואצקי, מייסדת התנועה התאוסופית, בטאה זאת בספרה "התורה הסודית":

"היקום הוא תוצר של אלף אלמנטים ואף על פי כן ביטוי של רוח אחת – כאוס לחושים, וקוסמוס לתבונה".

ובמקום אחר ב"התורה הסודית" היא כותבת על המארג המקשר את כל אינספור החלקים והביטויים לאחדות אחת:

"מהאלים ועד בני האדם, מהעולמות ועד האטומים, מהכוכב ועד להבזק האור,מן השמש ועד לחומושל היצור האורגני הפשוט ביותר – עולם הצורות והקיום מהווה שרשרת אדירת ממדים שכל חוליותיה קשורות יחדיו".

כל נשמה היא כמו זרע שטמון בו פוטנציאל לפריחה ייחודית במינה. הפריחה הייחודית הזו היא הביטוי של תרומת הנשמה לשלם, והיא חלק מתוכו. כל אישיות היא שלב בהתפתחות לקראת מימוש הפוטנציאל הזה.

היעוד במישור הנשמה קשור תמיד לאחדות החיים ולאופן שבו הנשמה האינדיבידואלית משתלבת באחדות הזו. מאחר והיעוד של הנשמה קשור לאחדות או לשלם, אזי היעוד ברמה האישית קשור גם הוא לביטוי הפוטנציאל היצירתי הייחודי של האדם, בחיים ובעשייה,שתורמים לחברה או לקהילה שבתוכה הוא חי.

ככל שרמת ההתפתחות התודעתית של האדם גבוהה יותר, כך יבוא הדבר לידי ביטוי בעשייה שתורמת לכלל, עם פחות ופחות מניעים אישיים. ככל שהמניעים האישיים פוחתים, כך תתקיים יותר הרמוניה עם הייעוד הגבוה של הנשמה, והאדם יחוש יותר שלם ובשלום עם עצמו. אבל חברים, לשלב הזה שבו האדם נמצא בקשב ובקשר עמוק עם טבעו הגבוה, או נשמתו, ושהתפתח בו החוש השישי האמיתי, החוש שמאפשר לחוש משהו מן האחווה וממארג האחדות של כלל בני האדם וכלל החיים – לשלב הזה קדם תהליך ארוך ומייגע שהשתרע על פני היוולדויות רבות, שבהן האדם למד תוך הרבה סבל את השיעורים הבסיסיים שמלמד החוק הקפדן אך הצודק תמיד, חוק הקארמה.

חוק הקארמה, הקרוי גם חוק האיזון וההרמוניה, מלמד אך ורק את השיעורים שיבהירו לאדם, שכל התנהגות שפוגמת בהרמוניה ובאחווה תזמן לאדם סבל. בתמצית הוא מלמד: "מה ששנוא עליך – אל תעשה לחברך", וחברך הוא כל בני האדם וכל היצורים החיים.ומהכיוון ההפוך: "ואהבת לרעך כמוך" – ושוב, רעך גם הוא כלל החיים בטבע.

התפתחות התודעה האנושית היא תהליך איטי מאוד וכאמור משתרע על פני תקופות חיים רבות. במהלכן של תקופות חיים רבות כל נושא היעוד אינו רלבנטי. כל עוד האדם לא התקדם באופן משמעותי בלימוד שני החוקים הבסיסיים של ההרמוניה והאחווה שהזכרנו,הוא לא יהיה פתוח ליעוד הגבוה שלו, שבבסיסו מצוי השירות ממקום נקי ממניעים אישיים ואנוכיים. יחד עם זאת חשוב לציין, שכל אדם שמשתדל לעשות את עבודתו, תפקידו או חובתו, נאמנה – בין אם הוא רופא, טכנאי, מורה בבית ספר, טבח או עובד ניקיון – גם אם יש שם מניעים אישיים ובמידה מסוימת גם אנוכיים – יתקרב לקראת הגילוי וההגשמה של יעודו הגבוה.

רבים מבלבלים את היעוד עם העיסוק וחושבים, לדוגמה, שההתקדמות בסולם העיסוקים מעבודת כפיים אל תפקיד ניהולי, מהווה גם התקדמות במימוש היעוד. לדעתי, ההתקדמות אינה בתפקיד עו בעיסוק, אלא באופן וברוח שבהם אנו מבצעים אותו. אולי אפשר לתמצת את הרוח הזו במילים הבאות:

לחיות באופן שמאפשר לנו לפתח ולבטא את הפוטנציאל היצירתי שלנו, תוך תרומה לחברה שבה אנו חיים, ותוך מאמץ לחיות בהרמוניה עם בני-אדם אחרים, עם הטבע ועם עצמנו.

ייתכן שבעצם העיסוק נוכל כבר לראות אינדיקציה לגבי אפיק השירות העתידי,שבאמצעותו יתממש היעוד הגבוה של הנשמה. כי אפילו בשלבים מוקדמים, כאשר אנו רואים מסירות והתמסרות בתחום מסוים, זה אולי יכול לשמש כרמז על התחום העתידי,שבאמצעותו תתעל הנשמה את האנרגיות שלה ליצירה ולשירות. אבל יהיו בחייהם של בני האדם עיסוקים רבים, שאינם אלא תחנות מעבר, שמכירות אותם לקראת תחום הביטוי והשירות שהנשמה שלהם הועידה להם.

היעוד האנושי הוא, אם כך, המצפן וכוכב הצפון, שאמור להדריך ולהנחות את היעוד האישי, וכל כן חשוב שיהיה לנו מושג כלשהו על היעד, שלקראתו צועדת האנושות .

בתאוסופיה, הידע של היעד עוסק בהתפתחות של ניצוצות התודעה מן השינה במצב המינרלי, אל חלימה במצב הצמחי ותחילת התעוררות בבעלי-חיים, ואל תהליך אינסופי שבו המודעות העצמית האנושית מעמיקה, מתרחבת ומוארת עד שהאדם מבקש את טבעו האלוהי, שהינו הוויה שלמה ואחדותית, חוכמה ואושר.

כל מי שלמד את הידע הזה בתאוסופיה יודע, עד כמה הוא מעניק משמעות ותקווה לחיים.כאמור, היעד הוא המצפן ומה שחשוב לנו באופן מיידי הוא היעוד האישי, שיוליך אל היעד האנושי. אבל יש משהו עוד יותר חשוב לאנשים כמונו, והוא הצעד הבא בהתפתחות שלנו,שמקרב אותנו אל היעד.

איך נגדיר את הצעד הבא שיקרב אותנו אל היעד האנושי, שהינו במילים אחרות: להתפתח לבני אדם שלמים, חכמים, אמיצים, אמיתיים, יצירתיים, חופשיים ומודעים לכך שהם חולקים אותה מהות פנימית שהינה חיים, תבונה ואהבה, עם כל היצורים?

ההגדרה שעולה בדעתי היא, שהיעוד האישי בכל שלב בחיים הוא צעד, שמקדם את האדם השואף להגשמה עצמית, בדרך לפתח אחת מן האיכויות של האדם השלם. הצעד הזה מורכב מדרך החיים, הלימוד, החשיבה, ההתבוננות והעשייה שהאדם מסוגל להם בשלב הנוכחי של התפתחותו או, במילים אחרות, היעוד האישו הוא הצעד הבא האפשרי בתנאי החיים הנוכחיים שלי (שנקבעו על ידי הקארמה שלי), להתפתחות לקראת היותי אדם שלם.

המרכיבים החיוניים להתוודעות לצעד הבא שעלי לעשות הם: לימוד, חשיבה וקשב פנימי,שבעקבותיהם יבוא המאמץ לחיות ולפעול ברוח האיכות שברצוני לפתח. הלימוד הרוחני,והחשיבה שבאה בעקבותיו, עוזרים לנו להבין לעומק את העבודה שעלינו לבצע, ואת הקשיים שעלולים לצוץ בדרכנו.

מדובר בלימוד של איכויות כמו הרמוניה, אחדות, אמת או חירות, בכתביהם של מורי אמת שהגשימו את היעד האנושי, בשילוב עם הגות מעמיקה בדבריהם. במהלך כל התהליך הזה חייבים לעצור מידי פעם ולהיכנס למצב של שקט וקשב פנימי עמוק, שמאפשר לנו להיטען,להתחזק ולקבל הדרכה והנחיה מתוכנו לצורך המשך

העבודה. במקביל לכל התהליך הזה, עלינו להזכיר לעצמנו שוב ושוב עד כמה הראייה שלנו מעוותת על ידי דעות קדומות ואמונות שגויות, שעל ברכיהן גדלנו.

האשליה הגדולה ביותר שבה אנו שרויים היא אשליית האני הנבדל, או הזהות השגויה שלנו,שמונעת מאיתנו להתוודע לעצמי האמיתי. האני הנבדל, שהינו הדימוי העצמי שיצרנו וחיזקנו בתודעתנו, הינו מקור הבורות, הנפרדות, האנוכיות, החמדנות וגם הכעס והפחד.זוהי חומה בצורה שעלינו לשבור לפני שנוכל לגלות ולהגשים את העצמי האמיתי שלנו.

אני מאוד מקווה שבמהלך הכנס הזה יהיו לרבים מאיתנו תובנות ופריצות דרך מחשבתיות,כך שנפעל ברוחו של אדם ותאוסוף דגול – פרופסור ארנסט ווד – כמופיע במילות הסיכום הבאות:

"אתה חי למען מטרה מסוימת, ואתה בקושי מודע לכך. אתה מחפש אחרי משהו, או מצפה לו, והיעדרו גורע ממך סיפוק מלא.

כלל מטרותיך הקטנות, אלה שעיסוקן בדברים של היום ומחר, בשבוע הבא, בשנה הבאה וכך עד לסוף חייך, ויעודך האנושי השלם שעליך להגשים בגדולה בלתי-משוערת בעתיד הרחוק (לאורך חיים רבים עלי-אדמות ובעולמות אחרים), כל אלה נתונים בידיך, כשם שתנאי-חייך הנוכחיים הינם תוצאת המאמץ שנעשה בעבר, ותו לאו.

במאמץ שתשקיע היום תוכל להאיץ את בנייתם של חיים מלאי גדולה".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*


תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>