לבטא את שירת עונות השנה

 

ארלן גאי לוין Arlene Gay Levine

ארלן גאי לוין, מחברת "שלושים ותשע דרכים לפתוח את לבכם: מדיטציה מוארת (בהוצאת Conari Press), הוצאת Finishing Line Press תפרסם את ספר שירת המעשיות שלה Movie Life ביוני 2011. המאמר תורגם מהרבעון התאוסופי קווסט, אביב 2011

לַכֹּל, זְמָן; וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ, תַּחַת הַשָּׁמָיִם. (קוהלת ג', 1)

משוררים הינם מומחים בהונאת התודעה. דפוסי הספירלות והמעגלים ההתפתחותיים העמוקים יותר מן הזיכרון האישי ממתינים להיפתח. כגלגל השנה, אנחנו נקראים לנוע קדימה, אל מעבר לסיפורים המוגבלים לפיהם חיינו, ליצור מיתוסים חדשים שיותר קרובים לתשוקת ליבנו. כתיבת שירה בשינוי העונתי, בין אם אתה טירון ובין אם מנוסה בכתיבה, היא כלי מצוין למסע ההתמרה של הגילוי-העצמי.

חיינו מלאים במעגלים, בתקופות זמן שחוזרות על עצמן באותו הסדר. לילה ויום, ימות השבוע, תקופות הירח, מחזור המים וכמובן, העונות. לכל עונה אנחנו משייכים תהליך של פעולות, שהינו מיוחד לאותו פסק זמן, בין אם הוא על המישור הפיזי או הרוחני.

חשבו על הימים חסרי הדאגות של הקיץ, שבהם מגיעה השמש אל שיאה: ימים ארוכים ולילות קצרים ומלאים באנרגיה של התגלות כלפי חוץ. הסתיו מביא עולם צבעוני ופריך עם האסיף והקציר וגם, בשוויון הסתוי, איזון קצר של אנרגיות יאנג ויין. כשמגיע המפנה החורפי (היום הקצר והלילה הארוך), אנחנו מוכנים לצמיחה פנימית. האדמה נחה תחת שמיכה של לובן כשאנחנו מודטים באפלה הפוריה והבלתי ידועה שבתוכנו. אז נעה השמש ממזל דגים אל מזל טלה. שעות האור המתגברות בכל אביב מבשרות לעולם, המצוי על סף היוולדות מחודשת, את ההתפרצות הנהדרת של הצמיחה.

העונות הינן זרעים, שממתינים לנבוט עם משמעות נסתרת. התמקדו בעונה המגיעה. התחילו לרשום מילים ומשפטים שעולים במחשבה ביחס אליה. אפשרו למחשבות לזרום כמו פלג שוצף בהפשרת השלגים, מחליק על כל הסלעים שהמיינד שלכם עלול ליצור. אם אתם מגיעים לגוש קרח, המסו אותו בחום המילים החוזרות, שנכתבות שוב ושוב, עד שתזרמו דרכו אל רעיון חדש. אל תרחיקו את עטכם מן הנייר (או אצבעותיכם מן המקלדת), והמשיכו לרוץ לפחות עוד חמש דקות.

במתקפה הזאת של סמיכות-המחשבות (אסוציאציות), אנחנו נכנסים אל ממלכת המוח הימני. הוא תופס פיקוד באמצעות תמונות שעולות בו, ומשווה באמצעות דימויים יותר מאשר מדידות. כאן מושלת האינטואיציה, כך שתמונה נתפסת כמושלמת על הפכיה וניגודיה. ברגע הזה, של שוויון אמיתי, נוכל לחקור את האיזון שלנו, את צל העצמי כמו-גם את האור.

מן השפע הנהדר הזה, אספו את המילים והמשפטים המזמינים להתרחבות או לשילוב. כעת המוח השמאלי, המזהה חלקים וביניהם את התכלית היעודה, שועט קדימה. סגנון החשיבה הקוית הפעילה שלו אומד, מפיק מסקנות ומסכם מה התברר: הוא עורך נאמן.

אם נשליך יהבנו על שתי פעולות ברורות אלה, יתגלה שיר, ממש כפי שהאביב מגיע אחרי החורף. אין הוא חייב להיות בצורה מסוימת כמו הייקו, אותו סגנון יפני עתיק שהינו כה מאופיין במסורת במילים עונתיות. בגישה הקפדנית הזאת מיקומו של הפייטן, כמו גם הבסיס והמזג העונתי, יכול להיות מצויין על ידי מפנה בצירוף-המילים.
לדוגמה, המילה נטיפי-קרח תציין שיר של סוף החורף, בעוד שעלים אדומים חיוורים ירמזו על אמצע הסתיו. למטרותינו, הרגישו חופשיים לקבל מה שמגיע, ללא יוצא מן הכלל או מיגבלה.

כפי שהציע אריסטו, "הכללי מתקיים למען, וזוהר מבעד, לפרטי". כשבוחרים לחקור עונה מסוימת, אנחנו מגדירים את התוכן ומציבים את התמונה. נקווה, שאם צללנו מספיק עמוק אל תוך הפלג השוצף שלנו, יתעורר כשהשיר יושלם עוד רובד של משמעות. המשורר מגלה קשר עם התהליכים הארציים של היוולדות, צמיחה, שקיעה, מוות והיוולדות מחדש. התחושה של עצמנו כחלקים מן הכוליות הנצחית, קשורים זה לזה בהרמוניה שופעת עליצות עם כל הקיים, אנחנו הופכים לנושאי אור לעצמנו ולקוראינו.

הדרך
הנה היא הדרך: האור
מגיע והולך וחוזר חלילה.
הייה עדין אל חבריך ההולכים
כשהם נעים בעולם של אבנים וכוכבים
מסתובבים איתך ובכל זאת כל אחד לבד.
הדרך ממתינה.
אל תשאל שאלות אבל כשהיא מזמינה אותך
לרקוד עם שחר, אמור כן.
כל צעד הוא המסע; השיר הוא תו יחיד.

ארלן גאי לוין; מתוך "ברך את היום: תפילות ושירים להזין את נשמתך".

עברית: ענת בהן

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*


תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>