להתגבר על הגישה השלילית – לצאת מהמקצבים הישנים, ולהתקדם אל גישה חדשה לחיים

מתוך הספר: השביל אל הריפוי מאת י.ק. צ'אלונר*

 את נוטה, כמו רוב האנשים במצבך, לבזבז יותר מדי זמן בחלומות בהקיץ ובתשוקות לא ברורות לשינוי המצב, ולעיתים יותר קרובות בחזרה לעבר והתמכרות לגעגועים או לחרטות שווא. כל זה חסר תועלת, אלא-אם-כן זה מאפשר לך לראות את שגיאותיך בצורה ברורה יותר, ולהשתמש בזיכרונות אלה על מנת ללמוד איך העיקרון של סיבה ותוצאה עבד בחייך. אבל באופן כללי, פעילויות אלו – אם אפשר לקרוא להן כך כי הן שליליות וסטטיות מעיקרן – הן צורות של בריחה, כי האדם אינו יכול להתמודד בצורה מספקת עם הלחצים, הקשיים, והאחריות של ההווה.

יש הרבה סכנות נסתרות בצורה זו של התמכרות, כי ככל שזה ייראה בלתי מתקבל על הדעת – כל חרטה, כל חזרה על דו-שיח שהתקיים, כל הצדקה עצמית וכמו כן כל השתוקקות לחזרתן של שמחות שהיו ואינן – גורמות לך נזק. לא רק שזה מטעין אותך בחומרים שליליים ולא יצרניים, שיכולים לגרום לתגובות גופניות ופסיכולוגיות מזיקות, אלא זה גם בזבוז זמן ואנרגיה, שאפשר היה להשתמש בהם בצורה טובה יותר על-ידי פעילות יצירתית בהווה, במקום להשתמש לרעה בכוחות שאפשר היה לשחררם ולכוונם לזרום אל פעילויות עתידיות.

על-ידי התעכבות על העבר, שאינו ניתן לשינוי, את פועלת כמו ציפור בכלוב, שעסוקה בללכת לשום-מקום ולא נמלטת אף פעם מהשבי הנורא. חשבי על המילה הזאת, השבי, כי היא נכונה מאוד. ישנה עוד השפעה מזיקה שיכולה להיגרם על-ידי גישה כזאת, במיוחד על אנשים כמוך. היות והעבר שלך היה כל-כך מלא בתסכולים וצער, זה גורם לך להרגיש שלא יכולה להיות תקווה לדברים טובים יותר בעתיד. היאחזות פסימית זו בדפוסי העבר, נוטה להביא אלייך, שוב, את אותו מצב ממנו את חוששת.

שינוי אמיתי יוכל להתרחש בחייך, אם תהיי מוכנה לעשות מאמץ עילאי על מנת לצאת מהמקצבים הישנים, ולהתקדם אל גישה חדשה לחיים.

שינוי הוא חוק הטבע. את זאת ניסיתי פעמים רבות להדגיש בפנייך. על כן, לא להתקדם ברמה אחת או אחרת של האישיות – פירושו לקפוא על השמרים. דבר זה יכול להוביל לצורות שונות של מחלה, אפילו לניוון, כאשר הסיבה והתוצאה פועלים כאן ועכשיו, בחיים הנוכחיים.

לאדם אפשרות בחירה ורצון חופשי, עם מגבלות מסוימות; כך שאם הוא בוחר בכוונה תחילה לקבור עצמו בקבר העבר, הוא עובר על עוד חוק אלוהי, על חוק האבולוציה, ההתקדמות משלב אחד לשני, ולפיכך הוא יסבול את התוצאות.

מה שברצוננו להבהיר לך הוא שאם בעתיד תתקלי באובדן, צער או אסון, אין צורך לחשוב שבהכרח זה ישפיע עלייך באותה צורה כבעבר כי, אם עשית מאמץ לשנות את התגובות הרגילות שלך ורכשת את מה שאני חייב לקרוא "מנגנון קבלה" שונה, את תהפכי כתוצאה מכך לאדם שונה במידה מסוימת. את תהיי חמושה בתובנות חדשות ובכוחות-התנגדות חדשים.

רבות מתגובותיך בעבר נגרמו על-ידי חוסר הבנה של משמעות ומטרת החיים; חוסר היכולת להסכים שכל התנסות נושאת בחובה את פוטנציאל הצמיחה, שלב חדש בהתפתחות. מלאת שנאה וייאוש דחית פעמים רבות במכוון התנסות, ועצמת את העיניים מלראות את ההזדמנויות שהיא מציעה לך. על-ידי הסירוב לתת לעצמך להיסחף קדימה אל העתיד, סירבת גם לקבל את אותם מתנות, כוחות ותובנות שחיכו לך שם, ובכך שסכרת את התנועה הטבעית של כוח החיים הפכת בעצמך למכשיר שגרם לאותן מחלות, שהן תוצאה ישירה של סוג זה של שלילת החיים.

כי לא תוכלי לקבל שום טובות הנאה, שום תובנות, ולא אור שהוא גבוה בצורה אינסופית מרמת האישיות, אם את חוסמת אותם במכוון על-ידי גישה כזאת.

בדקי את עצמך. מדוע את מגיבה בדרך זו? האם ייתכן שנמצא בתוכך רצון, שאינו מודע עדיין, להיות קורבן? תשוקה נסתרת להיות המושא של רחמים ודאגה, שמסתתרת מאחורי הדגש הרב ששמת תמיד על חוסר המזל שלך? את רואה, אנחנו תמיד חוזרים אל מוסר ההשכל: "אדם, דע את עצמך". בלי ידיעה עצמית, האדם הוא תמיד קורבן של רמייה-עצמית. מה שאמרתי היום מתייחס כמובן לא רק אלייך, אלא אל כולם, צעיר או זקן.

הצעירים במיוחד יוצרים את עתידם כאן על פני האדמה על-ידי כל מה שהם חושבים ועושים; הם יוצרים את עצמם מחדש כל הזמן עם החומר הגמיש של העלומים, שעדיין לא לבש את אותם רעיונות קבועים ועמדות נוקשות. אותן הדוֹגמוֹת אודות החיים שכל-כך מעכבות את הצמיחה, כך שיש להם הזדמנויות נהדרות ואינסופיות אם רק ילמדו בזמן למה נועדו החיים.

אבל אפילו הזקנים, שנמצאים כבר מעבר לאפשרות של הרבה התנסויות יצירתיות בחיים, עדיין יכולים לחוות פיצוי וסיפוק פנימי, הפירות שבאופן נורמלי צריכים להצטבר מהפריחות של התנסויות שהופנמו בחוכמה. כך יכולה הצמיחה להימשך עד סוף החיים, כאשר הם משמשים כמקור של עזרה ואהבה לסובבים אותם. לזקנים יש גם עתיד שלקראתו הם יכולים וצריכים להתכונן – השלב הבא במסע החיים שלהם שמחכה להם מעבר לגבולות המוות, ושהוא רק ההמשך או ההתפשטות של מודעות חייהם הנוכחיים. חשוב שכל אחד, אפילו הצעירים, יבינו שמצבם אחרי המוות יתאים למצב שאפיין אותם על פני האדמה. אין באמת הפסקות, זרם החיים נמשך לנצח.

על כן היי חכמה וציידי את עצמך לקראת המסע הזה, בהזינך את הלב ואת המחשב בכל הדברים החכמים והנחמדים, כך שתוכלי להיכנס לשלב חדש זה מוכנה לקראת מה שיתגלה לך שם.

לרוע מזלם, מעט מאוד אנשים מזדקנים עושים זאת. רבים מעדיפים, כפי שאת עשית לפני כן, להסתכל אחורנית וכתוצאה מכך לבלות את שנותיהם האחרונות באכילת הקליפות של חרטות שווא. כפי שמעיינות המים יוצאים מתחת לאדמה, כך יש לחפש את המים החיים מתחת לתופעות החיצוניות.

אני מדגיש פעם נוספת, שבדיוק כפי שהתגובה שלך לאירועי העבר הפכה אותך למה שאת עכשיו, כך התגובה שלך להווה משפיעה וכבר יוצרת את העתיד בחיים שמעבר, ובחיים שאחרי-כן על הארץ. כך סובב הגלגל של מה שהאדם חושב עליו כגורל. אבל יש לך יותר כוח ממה שאת חושבת על-מנת לשלוט בגלגל הזה בעצמך, וזאת כאשר תלמדי להתייחס לאירועים בשיטות היצירתיות החדשות, אותן ניסיתי להראות לך.

אם כן, החליטי להתחיל להתמודד עכשיו, מייד, עם כל מה שקורה לך בדרך החדשה הזאת.

כפי שהדגשתי פעמים רבות, מחשבה ותשוקה הן בעלות כוח דינאמי להתחדשות ושינוי, במיוחד כאשר מתחבר אליהן הדמיון. הידע הזה הוא בעל חשיבות מיוחדת לאלה, שהם בעלי נטייה לשליליות ואשר מתייאשים בקלות.

האם זה לא הוכח על-ידי ההיסטוריה? האם לא כל שינוי רדיקלי לטובה התקיים לפני-כן כמחשבה במוחו של אדם אחד, שנולדה על-ידי דמיון מואר? אפילו כוחות הטבע משתחווים בפני האנרגיה היצירתית של מחשבות האדם, היות וחומר הוא בעיקרו המשרת של המחשב.

האדם שולח כל הזמן את מחשבותיו ותשוקותיו לגבולות רחוקים, הרבה מעבר לממלכתו שלו. בדומה לשליחים טובים או רעים, תורמים או הורסים, הן עובדות ללא הפסקה ומשפיעות עליו ועל עולמו באינספור דרכים מעודנות ובלתי מזוהות, אם לא בגלגול הזה אז באלה העתידיים, אבל האנושות אינה יכולה להימלט מתוצאותיהם. אם יינתנו לו מספיק ידע ועוצמה, האדם יוכל אפילו להפוך את גופו לכל מה שיבחר, ולהחיות אותו באמצעות המחשבה בלבד. אבל מובן שכדי לעשות זאת, עליו להשתחרר קודם מכל הקארמה של עברו.

אומרים שהמקודשים הגדולים, המוארים האמיתיים, הם בעלי כוחות כאלה… האלכימאים חיפשו גם הם את ההיבטים השונים של הידע הסודי הזה, למרות שרובם לא הבינו, שהשיקוי שעליהם למצוא הוא רוחני ולא חומרי.

אם תשאי את הנאמר-לעייל במחשבתך, תוכלי להבין ביתר בהירות מדוע ניסיתי להדגיש בפנייך שקנאה, שנאה, דחייה ואדישות כלפי סבל אחייך בני-האדם הם כל-כך מסוכנים לבריאות ולאושר. זכרי, שיש בכוחם ליצור אזורים רעילים בכלל, אורגניזם שמתפשטים כמובן הרבה מעבר לגוף הפיזי, וזה הדבר שכל-כך מזיק, כי האטומים המעודנים הם אלה שישמשו לבניית הגופים השונים בעתיד. כתוצאה מכך, אי-אפשר יהיה למנוע את הזדהמותם ברעלים אלה.

מה שחשוב באותה מידה הוא שתביני, שאת חלק טבעי מגוף האנושות. בכך שאת מזהמת את עצמך, את גם מזהמת את הגוף הגדול הזה; והנזק שאת גורמת לו, ברור שאת גורמת גם לעצמך. זה יהיה מעגל קסמים עד שתשברי אותו בצורה מכוונת. הדגשתי את זה לעתים קרובות בדרכים שונות, אבל אני חוזר על כך שוב בגלל החשיבות הגדולה שיש לכך שתביני, עד כמה גדולה היא האחריות של כל פרט ופרט.

על כן חפשי לנקות עצמך מכל הנטיות ההרסניות, כך שתוכלי להקרין אנרגיות חיוביות ומרפאות, שיובילו לבריאות גדולה יותר, לשלמות ולאושר.

אין צורך להתייאש, אם מאמציך עדיין נראים חלשים ולא קונסטרוקטיביים. שום מאמץ שאת עושה לא יוכל שלא להשפיע, גם אם במידה קטנה, על האקלים של סביבתך, וכתוצאה מכך גם על שדות רחבים יותר ויותר, כי באופן פנימי הכל אחד איתך, ואין בעצם שום קרע אמיתי בכל השתי והערב של החיים

 

עברית: ברכה הניג

*קישור לפרטים על הספר השביל אל הריפוי וספרים אחרים בהוצאת האגודה התאוסופית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*


תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>